#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]2 שכנים גרים בשכנות וא' מהם רוצה להניח בביתו תנור או כירה, כמה גובה צריך שיהיה מהתנור שהפתח שלו על גביו /שהפתח שלו מן הצד  ומהכירה - כדי שלא יזיקו התנור והכירה את שכנו שגר מעליו?<br>2]כשהשכן שגר בקומה עליונה רוצה להניח בביתו תנור או כירה, האם ירחיק כדי שלא יזיקו התנור והכירה את שכנו שמתחתיו? <br>3]האם מותר לעשיר להניח בביתו תנור בלי המרחק שהצריכו חז""ל להרחיק וטוען העשיר שאם יארע נזק ישלם, האם טענתו מתקבלת? ומה הטעם[3]? <br>4]מי שגר בוילה והניח בביתו תנור בלי המרחק שהצריכו חז""ל לעשות, האם יש זכות  לשכניו שגרים בסמיכותו לעכב עליו?"	"1. בכירה ובתנור בין כשהפתח של התנור הוא מעליו ובין כשהפתח שלו מן הצד, צריך שיהיה גובה של 4 אמות, [כשהפתח של התנור מן הצד, נחלקו הראשונים והטור הביא בזה 3 שיטות, יעו""ש, אבל למעשה פוסקים הסמ""ע והנתיה""מ שדינו שוה לתנור שפתחו מעליו.]                     2.כן, [שיעור ההרחקה בכירה הוא טפח של מעזיבה מתחתיה, ובתנור 3 טפחים] <br> 3.לא, 1.שמא בזמן שיארע הנזק,לא יהיה לו לשלם.2.שבזמן שיארע נזק, לא רוצה שכנו לעבור לגור במקו""א עד שהעשיר יתקן את זה. 3. שהשכן איננו רוצה לטרוח ללכת לתבוע את העשיר בב""ד.                           4.כן.[שיטת רש""י ור' ישעיה המובא בטור, וכך סותם השו""ע]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] האם מותר לפתוח מאפיה / מפעל לצבע / מחסן של תבואה-שלא הביאה שליש - מתחת מחסן של שכן שמאחסן בו שמן ותבואה? ומה הטעם?   2] מה הדין כשלמקום הגיעו ראשונים בעלי המאפיה / הצבע וכבר פתחו את זה לפני שהגיע בעל-האוצר, האם מותר להם להמשיך במפעלם? ומה הטעם?  3] כשקדמו הנ""ל, האם זה גם מתיר להם להוסיף חלונות שלא היו בהתחלה? ומה הטעם?      4] מה הדין כשבאו בעל-האוצר ובעל-המאפיה  בב""א?"	"1.לא - כי החום שיש לאותם דברים, מפסיד את השמן והתבואה.    2.כיון שהוא שימושי-דירה מועילה קדימה.[ולשיטות הראשונים המובאות להלן בסעיף י""ט שרק בבור אסור סמיכה בתחילה, ל""צ להגיע לטעם שהוא שימושי-דירה אלא שתמיד מועילה קדימה]             3. לא, כי זה מוסיף יותר חום ממה שהיה קודם.                           4. יעשו בניהם פשרה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] האם מותר לפתוח רפת-בקר מתחת מחסן של יין? ומה הדין אם רוצה לפתוח מפעל שמרעיש מתחת מרתף-היין? ומה הטעם?           2]לגבי איזה דין מדיני-הרחקת-נזיקין מצינו חילוק בין יין של א""י ליין של שאר-הארצות / בין לפני חורבן ביהמ""ק לאחרי חורבן ביהמ""ק? ומה הטעם בזה?    ואיזה 2דברים אסור לפתוח גם מתחת יין של א""י?             3]מה הדין כשקדם בעל-הרפת לבעל היין, האם יכול להשאיר את הרפת? ומה הטעם?      4]בבנין-מגורים פתחו מאפיה ומפריע לשכנים החום או הריח, האם השכנים יכולים להתנגד? - מה החילוק מהי ההפרעה שלהם? והאם זה דומה להתנגדות של בעל-האוצר למאפיה?    והאם יש חילוק בזה בין זמן-המשנה לזה""ז? ומה הטעם?"	"1.אסור - כי ריח-הרפת מפסיד את ריח-היין, והקול קשה ליין.   2. שמותר לפתוח מתחת מחסן של יין של א""י מאפיה ומפעל-צבע כי היין של א""י חזק והחום של המאפיה ומפעל-הצבע לא מפסידו, אך אסור לפתוח את המאפיה ומפעל לצבע  מתחת יין של שאר-הארצות, כי היין שלהם יותר חלש.  דעת הט""ז שאסור לפתוח נחתום וכיוצ""ב מתחת אוצר של יין, כי הט""ז מבאר שמש""א בגמ': ""האי דידן"" לא הכוונה ליין של חו""ל אלא ליין שאחרי חורבן ביהמ""ק - שמשחרב הבית בטל טעם הפירות אף מיינות של א""י, ורק לפני חורבן ביהמ""ק היה מותר.    רפת ותבואה שלא הביאה שליש [סמ""ע] אסור לפתוח גם מתחת יין של א""י.          3. יכול להשאיר, כיון שקדם.                 4.כשההפרעה היא הריח, הירושלמי אומר שכ""ש שאסור לפתוח את 3 הדברים הנ""ל מתחת בנין-מגורים - כי הריח קשה גם לבנ""א,  ונחלקו הקצוה""ח והנו""ב בדין זה: הקצוה""ח פוסק את דין הירושלמי, ואילו הנו""ב מפרש את הירושלמי בפירוש אחר ויתכן שמותר, כשההפרעה היא החום, יל""ע האם נוכל ללמוד מריח - כי בהפרעת החום  לכאורה מצינו רק שהפרעה של קוטרא נחשבת להפרעה, ומנ""ל שיכולים להתנגד אף  להפרעה כזו.      4] בזה""ז כתב השבט-הלוי"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] מה הדין כשבעל-רפת הכניס בקר לרפת אחרי שבעל-האוצר גילה את דעתו שמעוניין לאחסן בעלייה שמן וכיוצ""ב אך עדיין לא הכניס בפועל את מה שמתכנן לאחסן - כגון שעשה בעלייה הרבה חלונות / איחסן בו תמרים או רימונים או בנה עלייה ע""ג עלייה - שאין עושים זאת אלא לצורך אוצר, האם בעל-האוצר יכול לעכב על בעל-הרפת, לכתחילה ובדיעבד? ומה הטעם?<br>2]מה הדין כשבעל-האוצר קדם למאפיה אלא שהמאפיה בנתה מחילות שימנעו את החום להפריע לנזק האוצר, האם בעל-האוצר יכול למנוע את בעל-המאפיה? ואיזה חידוש יש במקרה הזה בהל' הרחקת-נזיקין יותר מהמקרים הקודמים?                                                         3] מה הדיןכשבעל-הרפת גילה את דעתו שמתכנן לפתוח במקום רפת ע""י שהכניס את האבוס של הבקר ועדיין לא הכניס את הבקר ואח""כ בעל-האוצר הכניס את האוצר?"	"1.המקרים האלו הם בעיא דלא איפשטא בגמ' האם עי""ז זה ג""כ נחשב שבעל-האוצר קדם, ולכן פוסק השו""ע שלפני שהניח בעל-הרפת את הבקר, בעל-האוצר יכול למחות בבעל-הרפת שהוא קדם ושלא יניח  שם רפת, אבל אחרי שכבר הניח, בעל-האוצר א""י לעכב עליו. [שיטת הרא""ש שכיון שהוא ספק בגמ', אף לכתחילה מותר להניח את הבקר - כיון שהוא ס' ממון, אומרים הממע""ה {הגר""א}]        2.גם זה הוא בעיא דלא איפשטא האם זה מספיק מונע את החום, ולכן לכתחילה יכול בעל-האוצר למחות בו, ובדיעבד א""י למחות בו.                       החידוש במקרה הזה יותר מהמקרים הקודמים הוא, בדין שלכתחילה יכול למחות בו, שהגרעק""א והבית-הלוי חילקו שכל הדין שלכתחילה יכול למחות בו נאמר רק כשהוא ודאי-מזיק כמו ברפת שהיא ודאי מזיקה את האוצר והספק האם בעל-האוצר קדם משא""כ בספק-מזיק כמו כשהרחיק 3 טפחים ויש ספק האם צריך ג""כ לסוד בסיד, בכה""ג אע""פ שהוא ג""כ בעיא דלא איפשטא, מותר לכתחילה להרחיק בלי לסוד בסיד, כיון שהספק הוא האם הוא בכלל מזיק,           אבל מוכח מהמקרה הזה שדעת השו""ע סובר גם בספק-מזיק שלכתחילה יכול למחות בו, שהרי במקרה הזה יש לנו ספק בגוף-הנזק - שמא ע""י שעשה מחילה, המאפיה  לא מזיקה כלל את האוצר ואעפ""כ פסק שלכתחילה בעל-האוצר יכול למחות בו.                        3. הנתיה""מ מסתפק בזה שמא ודאי תועיל הקדימה של בעל-הרפת כי דירה שאני."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"2 שכנים בבנין ויש נזילה מהשכן העליון לשכן שמתחתיו, מה הדין? ומה הטעם?    1]כשמיידית יורדים המים בגלל שאין מעזיבה ביניהם?           2] כשיש מעזיבה והמים נבלעים במעזיבה ואח""כ יורדים לשכן?        3] כשיורדים הרבה מים לשכן [2 טעמים]?         4]מה החילוק אם הנזילה היא ממי-גשמים בלבד או ממי ספונדז'ה וכיוצ""ב ?"	"1. חייב השכן העליון לתקן - כי מחמת שיורדים מיידית, ה""ז גירי-דיליה.    2.פטור, כי אי""ז גירי-דיליה - ועל הניזק להרחיק א""ע.                        3. חייב השכן העליון לתקן, לדעת הט""ז - כי כשיורדים מים מרובים, ה""ז גירי-דיליה,  לדעת ש""פ, אע""פ שאי""ז גירי-דיליה, הרי מבואר בתשובת הרא""ש שבדבר שהפסדו מרובה או שהוא נזק קבוע או שההפרעה גורמת לניזק לעבור מקום, בכל 3 האופנים הללו מחוייב המזיק לתקן.                         4.במי-ספונדז'ה וכיוצ""ב שהם מי השתמשותיו, חייב ובאותם תנאים הנ""ל, אך כשהנזילה היא רק ממי-גשמים פטור, כי אי""ז גירי דיליה [גר""א], <br>וילה""ס כשהנזילה היא ממי-גשמים ומי ספונדז'ה האם נחייבו או שנלך לפי רוב המים, ועוד ילה""ס כעי""ז כשמשתמש לשתיהם ויש לנו ספק מה עושה את הנזילה האם נוכל לחייב את השכן העליון לסלק או שנאמר ספק ממון להקל,    ואמרו פוסקי-זמנינו שהיינו רק באופן שהשכן העליון לא עשה תוספת-בנייה וכיוצ""ב - שמחמתו התחילו הגשמים לירד לתוך בית-השכן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]בא לסמוך סלעי-אש /פסולת של זיתים[גפת] /חול /זבל /מלח או סיד לקיר-חברו, מה יעשה כדי שלא יזיק לכותל-חברו? [ישנם 2 עצות ומספיקה 1 מהם]        2]כמה ירחיק כשבא להניח חול-לח סמוך לקיר -שכנו?	"1.ירחיק 3 טפחים או יסוד בסיד.     2. נחלקו הפוסקים, השו""ע פוסק שמספיק א' מהם, אבל הש""ך והנתיה""מ סוברים שצריך את שתיהם כיון שהוא לח, הוא כמו היזק של מתונתא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף ד	עצת ההרחקה שיעורה הוא בטפחים	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שרוצה לנטוע זרעים או לחרוש במחרישה סמוך לקיר-שכנו האם ירחיק 3 טפחים?                    והאם ההרחקה בנטיעת-הזרעים נצרכת גם לשיטת ריו""ס שעל הניזק להרחיק א""ע? ומה הטעם?"	"ירחיק 3 טפחים.                                וגם לשיטת ריו""ס צריך להרחיק את הזרעים - אע""פ שהנזק נוצר לאחר-זמן, אי""ז דומה לנזק שנוצר מנטיעת-אילן, כי הנזק מנטיעת-האילן הוא ע""י שאח""כ גודלים שורשים משא""כ הנזק שנוצר מנטיעת-הזרעים היא שהאדמה מחלידה ונהיית חלשה ואע""פ שהנזק של האדמה נוצר רק לאחר-זמן, כיון שהנזק נעשה במקום שבו נטע את הזרעים, כבר בזמן שנוטע את הזרעים, זה נחשב שהניח חץ שעוד מעט יזיק.  [רמב""ן המובא בקצוה""ח ובנתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] נחלקו השו""ע והרמ""א כמה ירחיק מכותל-שכנו, ב1]מי שרוצה לשפוך שופכי-מ""ר בחצרו סמוך לקיר-שכנו, כמה טפחים ירחיק מקיר-שכנו,         וב2] כשרוצה להניח בחצרו גומא המיועדת למ""ר סמוך לקיר-שכנו,   מהי שיטה של כל דעה?"	"1.לדעת הרמ""א 3 טפחים, לדעת השו""ע יש חילוק ממה עשוי הכותל, שכשעשוי מסלעים,א""צ להרחיק, כשעשוי מלבנים, עליו להרחיק 3 טפחים, וכשעשוי מאבנים, מספיק שירחיק טפח.                2. נחלקו השו""ע והרמ""א, לשו""ע מספיק שירחיק 3 טפחים, לרמ""א ירחיק 3 טפחים וגם יסוד בסיד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף ה	"השיעורים הם בטפחים ולא באמות,     ובאחד האופנים לכל היותר מספיקה הרחקת 3 טפחים, ושיעור ההרחקה לדעת הרמ""א במקרה ה1 הוא שיעור ההרחקה לדעת השו""ע במקרה ה2."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] מי שרוצה להשתין בחצרו סמוך לקיר-שכנו, כמה ירחיק?    2] האם מותר להשתין ע""ג גומא של מ""ר המונחת ע""ג סלע?"	"1.כשהכותל עשוי מסלעים, א""צ להרחיק כלל, כשעשוי מאבנים, צריך להרחיק טפח, כשעשוי מלבנים, צריך להרחיק 3 טפחים - כי הלבנים מתמסמסים.      2.נחלקו הפוסקים: הסמ""ע אוסר, והב""י מתיר, ונראה בפרישה שהודה הסמ""ע לדעת הב""י, יעו""ש."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף ו	בשאלה 1 יש חילוק ממה הוא עשוי	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] מהו זכות דוושא? ולמי יש את הזכות הזו?                  2] 2 שכנים - כל אחד בנה קיר צמוד לשל חברו ואחרי בניית 2 הקירות ביחד הקירות עומדים  בצורת: ""ר"", השכן שבנה אחרון את הקיר רוצה להוסיף קיר מהצד ה-3 שכ-3 הקירות יהיו בנויים ביחד הם יהיו בצורת:""ח"", האם צריך להרחיק מקיר חברו? ומאיפה ירחיק? וכמה? ומה הטעם?                 3] מה הדין אם  בנה את קיר ה3 במרחק 4 אמות ונפל הקיר, כשחוזר ובונהו, כמה ירחיק?      4] כשבנה ה-2 בהתחלה את הקיר והצמידו לקיר שכנו, האם היה צריך להרחיק? ומה הטעם?"	"1.בזמן הגמ' לא היו בונים את הקירות עם יסודות בעומק-האדמה והקירות היו נתמכות ע""י שבנ""א העוברים-ושבים היו דורכים על האדמה שמסביב לקיר ודריכתם היתה מחזקת את הקירות ומונעת אותם מליפול, ולכן כל מי שיש לו קיר היה מונע את שכנו לבנות צמוד אליו קיר  בתוך 4 אמות של קירותיו - כדי  שלא ימנע לקיר שלו את הדוושא.         שיטת הרשב""א והרמב""ן ומביאם הרמ""א שרק מי שקנה את הבית מהמלך או שזכה מהפקר או שהחזיק בשטח הזה לדוושא [קצוה""ח], זכה ב4 אמות שסמוכים לקירותיו לענין דוושא, אבל לסתם-אדם אין זכות דוושא מחוץ לקירותיו, אבל הקצוה""ח מוכיח ששיטת התוס' שלכל אדם יש זכות לדוושא.<br>2.עליו להרחיק 4 אמות - כי בניית הקיר ה-3 ימנע מבנ""א ליכנס ויתמעט הדוושא, אבל כשירחיק 4 אמות, יהיה קיר מרווח.                                  3.ירחיק 4 אמות - כמו שהיה הקיר בנוי בהתחלה.               4.נחלקו הפוסקים, דעת הלבוש והט""ז, שא""צ להרחיק כלל - כי אע""פ שע""י בניית הקיר, נעשה הקיר יותר צר, מ""מ כיון שהקיר סגור רק מ2 צדדים, לא נמנעים בנ""א ליכנס אליו,  דעת הסמ""ע [וכך היא שיטת רש""י] שצריך להרחיק 4 אמות ולא נקטו הרמב""ם והשו""ע ב3 קירות אלא לרבותא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] מה הטעם שהקילו בעיר ישנה בקיר של חצר שא""צ דוושא?  וממתי זה עיר ישנה?                2] האם צריך להרחיק 4 אמות בעיר ישנה כשבא לבנות קיר לגינה או קיר לבית? ומה הטעם?"	"1. כיון שהיא ישנה, כבר דשו בה בנ""א ומספיק מה שדשים בה בנ""א בצד אחד. <br>נחלקו הפוסקים ממתי נקראת עיר ישנה, דעת המרדכי וכך פוסקים הרמ""א הסמ""ע והגר""א, שהיא אחרי 60 שנה,  דעת התוי""ט הש""ך והנתיה""מ, כשאין אדם זוכרה.<br>2.צריך, כיון שבצד של השכן זה משמש לגינה, לא דורסים בה בנ""א, עליו להרחיק שבצד שלו ידרסו בו בנ""א, וכן כותל-בית שמשמש בבית להניח בו ארונות וכסאות, לא דורסים בו בנ""א."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] איזה גודל של קיר לא צריך דוושא? ומה הטעם?      2] 2 קירות שבנויים כל אחד בצד אחד ונוגעים זה בזה, האם יש להרחיקם לבל יגעו זה בזה כדי למנוע את הדוושא במקום שנוגעים הקירות זה בזה?  ומה הטעם?                     3] האם לרוב בנ""א יש זכות לדוושא?           ומה הגדר של הקנין לדוושא[קצוה""ח]?"	"1.כשהקיר הוא  פחות מ4 אמות,     ומשום שהקיר עומד טוב וא""צ חיזוק.             2. לא, כי המקום ש2 הקירות נוגעים זה בזה הוא קטן ומקום קטן כזה א""צ דוושא.     3.הרמ""א פוסק את שיטת הרמב""ן והרשב""א שרק כשקנה מהמלך או שזכה מההפקר, יש לו זכות דוושא, והקצוה""ח מוסיף מהריצב""א שה""ה כשהחזיק בשטח של חברו עבור דוושא ע""י שראה ושתק.               וגדר הקנין הוא שיעבוד בלבד ולא קנין-גוף."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]רוצה להניח בחצרו ריחיים סמוך לקיר-שכנו, האם ירחיק 3 טפחים? ומה הטעם[2]?   2]לא הרחיק והזיק, האם  בדיעבד משלם? וכמה?   3]האם שיעור ההרחקה של 3 טפחים נאמר על ריחיים קטנות שבנ""א טוחנים בהם או על ריחיים גדולות שבהמות טוחנים בהם?  וכמה שיעור-ההרחקה כשהשיעור הוא לא 3 טפחים?         4]אורג-בגד שהכה בחוזק ואירע נזק לקיר שכנו, האם ישלם? וכמה?"	"1. 3 טפחים מרחיים התחתונה שהם 4 טפחים מריחיים העליונה , וכדי שלא ינענע את הקיר של שכנו או שלא יבהיל את קיר-שכנו.       4.2.ישומו הדיינים האם הנזק נגרם על ידו, וא""כ ישלם כפי שישומו את הנזק.  3. בריחיים קטנות, ושיעור ההרחקה של ריחיים גדולות הוא יותר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף ו/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שרוצה להניח תנור בביתו הסמוך לקיר-שכנו,  האם עליו  להרחיק? ומה הטעם?      והאם עובי קיר-התנור נמדד למרחק שצריך להרחיק?	כדי שהתנור לא יחמם את קיר שכנו, ירחיק 3 טפחים, ומודד את ה3 טפחים מתחתית התנור, ואף עובי קיר-התנור נמדד לשיעור שנצרך - כי צריך להרחיק מהחום של התנור, והחום הוא בתנור ולא בקיר של התנור.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף ח	ירחיק 3 ...	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] באיזה אופן מותר לחפור בור בשטח שלו שסמוך לשדה-חברו כשהוא צמוד לקו-האפס, וכשיבוא השכן השני לחפור בור, השכן השני יצטרך להרחיק? ובכמה?            2] באיזה אופן אסור? ומה עליו לעשות כדי שיוכל לחפור את הבור - לכתחילה?    ובדיעבד - לשו""ע ?  ולרמ""א? ומהי ההגדרה של דיעבד?         כלפי התועלת מטיחה בסיד, האם יש חילוק בין אם יש ביניהם קיר מפריד או לא?      ובאיזה אופן לכו""ע לא מועילה הטיחה בסיד?         3] 2 שכנים שבאים בב""א לחפור בור כל אחד בשדהו ושתיהם מספיק להם הרחקה המנימלית שצריך, מה יעשו - לשו""ע?   לרמ""א - לכתחילה?    ובדיעבד?"	"1. בשדה שאיננה עשויה לבורות, ושהשכן הב' יחפור בור, ירחיק 6 טפחים מהשטח שלו.         2. בשדה העשוייה לבורות, ולכן עליו להרחיק 3 טפחים משדה חברו,  ונחלקו הראשונים והפוסקים האם מספיקה הרחקת 3 טפחים, דעת הטור וכך פוסק הרמ""א, שלכתחילה לפני שמניח מים בבור, חוץ ממה שצריך להרחיק 3 טפחים עליו גם לטוח את הבור בסיד, ורק בדיעבד - שכבר הניח מים בבור, נחלקו הרמב""ם והרא""ש האם מספיקה הרחקת 3 טפחים בלבד  - שלשיטת הרמב""ם  עליו להוציא את המים ולסוד בסיד ואח""כ להחזיר את המים - כי אף בדיעבד מעכב ג""כ שיסוד בסיד, ולשיטת הרא""ש  - כיון שהניח מים בבור זה מצב של דיעבד,  ולכן אפשר לסמוך על א' ההרחקות בלבד או הרחקת 3 טפחים או טיחה בסיד בלבד.     דעת הב""י [בבדה""ב] שרק כשבנו קיר שמפריד ביניהם, מועילה הטיחה בסיד שבבור כדי למנוע שהקיר לא יתקלקל, אבל באופן שאין קיר שמפריד בין 2 השכנים ואנו דנים על הפרדה בין 2 בורות, לכו""ע הטיחה של הבור  בסיד לא מועילה כלום  אלא רק הרחקה 3 טפחים מועילה, וכך פסק בשו""ע.           וכתב הקצוה""ח שאף לשיטות שהקילו לסמוך על הטיחה בסיד בלבד, היינו רק כשהמרחק בין 2 הבורות הוא של 3 טפחים - שאז יש לטיחה בסיד מה להיתפס, אבל כשהמרחק בין 2 הבורות הוא פחות מ3 טפחים, אף כשטח בסיד והניח מים בבור, לכו""ע לא מועיל כלום - כי כשאין לבור כתלים של 3 טפחים, הטיחה בסיד לא נתפסת.                                        3.ירחיקו כל אחד 3 טפחים - ס""ה 6 טפחים, ולדעת השו""ע א""צ לטוח בסיד, לדעת הרמ""א כל זמן שלא הניחו מים בבורות, לכו""ע צריכים ג""כ לטוח בסיד.             אם כבר הניחו מים בבורות , כיון שהרחיקו כל אחד 3 טפחים - שבס""ה יש ביניהם מרחק של 6 טפחים, לכו""ע מהני, ולשיטת הרא""ש אף אם הרחיקו רק 3 טפחים וטחו בסיד, מהני,                 ואם המרחק בין 2 הבורות הוא פחות מ3 טפחים אף ששתיהם טחו בסיד את בורתיהם, לא מהני.[קצוה""ח]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף יח	ההרחקה בבור היא 3 טפחים	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הטוחן חיטים ע""י מכתשה ובזמן ההכאה במכתשה מנדנד את חצר-חברו: 1] מאיזה רמת-נדנוד נחשבת הכאתו להיזק לשכנו - כשכיסוי החבית מתנדנד או בכשיחזיק כד וירעד הכד?  2] מי ישא באחריות-הנזק?   3] כשהכותש החזיק 3 שנים בכתישה, האם יכול  שכנו למחות בו? ומה הטעם?    4] באופן שההכאה לא מזיקה שום נזק ואף הרעש שיש בזה לא מזיק לרוב בנ""א אך שכנתו  הסובלת ממיחושי-ראש יש לה מזה כאבי-ראש, האם עליו לימנע לכתוש מחמתה?"	"1.נחלקו הראשונים והפוסקים וכן השו""ע והרמ""א,                           לשו""ע רק  כשמתנדנד כיסוי החבית שעל החבית,            לרמ""א אף בפחות מזה והוא שינדנד את הקיר.             2 . הכותש.             3. כן, ו3 טעמים כתבו הראשונים בזה: 1]הרמב""ן כתב שזה היזק קשה כמו של קוטרא.             2]הרשב""א כתב  שלא נחשבת חזקה כשנמנע למחות בו מחמת שלא חשב שיבנה ארמון וטחינת-החיטים תפריע לו.        3] הרא""ש כתב שלא היה יכול למחות בו בזמן שעדיין לא הפריעה לו טחינת-החיטים, וכיון שלא היה יכול למחות, לא נבנית חזקה לשכנגדו.       4.כן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף טו/סעיף  טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היתה לו שדה העשוייה לבורות ולא היו שדות אחרים סמוכים לו וחפר בור בשדהו ואח""כ מכר חצי-משדהו והבור שחפר עומד בקו-האפס לחצי-השדה של הקונה והקונה רוצה לחפור בור:          1] על מי מוטל להרחיק את ההרחקה כדי שלא יזיק בור למשנהו? ומה הטעם? וכמה ירחיק?      2] מה החילוק בין מי שהיתה לו שדה וחצר ומכר את החצר ושייר לעצמו את הבית שאע""פ שפתח את חלונות הבית בהיתר אנו אומרים שבעל-החצר יכול לבנות קיר לסתום לו את הראיה, וה""נ נאמר שאע""פ שבנה את הבור בהיתר עכשיו שזה מפריע לב' יוכל לחייבו להרחיק?"	"1. הקונה וירחיק  6 טפחים - שהרי המוכר חפר בהיתר בזמן שכל השדה היתה שלו.<br>2. מתרץ הסמ""ע שבניית הקיר בעצמה לא מזיקה לו אלא שמונעת לו את ראייתו משא""כ בניית בור ללא הרחקה כל חפירה מקלקלת את קירות-הבור."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]יש לו מרתף ושכן שגר מעליו חפר בור ובוקעים מים וחודרים למרתף, האם פטור בעל-הבור להתייחס לתביעת שכנו - משום  שעל הניזק להרחיק א""ע?   ומה הם 2 הטעמים מתוך 3 שנאמרו בזה?   ומה ההלכה למעשה?                          2]מהו שיעור ההרחקה של היזקות שלא נתבארו בגמ' ובפוסקים שיעור הרחקתן?"	"1. מחוייב בעל-הבור לסלק את הנזק, כי:  1. יש הפסד מרובה לשכנו. 2. שימוש בעל-המרתף הוא קבוע - ויותר קל לבעל-הבור לסלק את הבור ממה שבעל-המרתף יסלק א""ע.  3. שכשיורד גשם חזק ויש כמות גדולה של גשם, המים מיד חודרים לתוך המרתף וזה גירי-דיליה.   הגר""א לומד שהרמ""א להלן  בסעיף הבא חולק על דין זה - שהרי הרמ""א מביא שם שיטה הסוברת שכשהמזיק הרחיק מה שמוטל עליו ועדיין נשאר היזק, פטור המזיק, וא""כ ה""ה כאן לא נוכל לחייב יותר את בעל-הבור כיוןשהשתדל למנוע את הנזק, ובפשטות למעשה פוסקים כשיטת הרא""ש שהשו""ע סתם כמותה והיא שיטה מרווחת ומוסכמת, אך אם בעל-הבור יטען קים לי כדעת הרמ""א שהגר""א לומד שחולק על הרא""ש, לא נוכל להוציא ממנו.[הגר""י קנר].                2. כפי אומד הבקיאים בדבר שמספיק להרחיק כדי למנוע את ההיזק."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף יט/סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שיש לו שדה ושכנו נטע אילנות בקצה-שדהו עד קו-האפס ורוצה גם הוא לנטוע: 1] כמה  עליו להרחיק בתוך השטח של השדה שלו ורק שם לנטוע את אילנותיו -בא""י ובחו""ל? ומה הטעם? וכמה שיעור ההרחקה כששכנו נטע גפנים ורוצה אף הוא לנטוע גפנים?    2] כיצד הראשון נטע את האילנות עד קו האפס ולא הרחיק כלום? 3] כמה ירחיקו כששתיהם באים בבת-אחת לנטוע אילנות בקצה-שדותיהם?  4]כמה ירחיק כששכנו הרחיק בתוך השטח של השדה שלו בשיעור-אמה, בא""י ובחו""ל? ומה הטעם?              5] באיזה 2 אופנים א""צ להרחיק כלל?"	"1.כיון שהיו רגילים לחרוש בין האילנות, עליו להשאיר מקום למחרישה כדי שלא יצטרך ליכנס לשדה-שכנו, ובא""י ששיעור המחרישה הוא 4 אמות, ירחיק 4 אמות, ובחו""ל ששיעור המחרישה הוא 2 אמות, ירחיק 2 אמות.     גם כששכנו נטע גפנים והוא ג""כ רוצה לנטוע גפנים, עליו להרחיק את השיעור הנ""ל.       2.הסמ""ע מבאר שזה תלוי בשיטות הראשונים האם צריך בחזקת-תשמישין טענה ו3 שנים שלשיטת השו""ע שא""צ, מספיק שטוען החזקתי בשטח של 4 אמות להיכנס בו לצורך-חרישתו, ולשיטת הרא""ש מדובר כשהראשון החזיק 3 שנים וטוען שקנאו.[נתיה""מ]               3. יתחלקו בשוה - בא""י, כל אחד ירחיק 2 אמות, ובחו""ל כל אחד ירחיק אמה.                4. בא""י 3 אמות - כי זה נחשב כמו שסיכמו שהוא ירחיק אמה והשני ירחיק את השאר,  ובחו""ל ישלים אף הוא אמה.    5. כשיש בין 2 השדות גדר וא""י ליכנס לשטח שכנו,       ובמקומות שלא חורשים בין האילנות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שדהו סמוכה לנטיעת גפנים של שכנו:     האם יכול לנטוע בשדהו אילנות? ומה הטעם [2]? ואלו 3 מתוך 4 נפק""מ ביניהם? ואיזה טעם מהראשונים הנ""ל הובא להלכה?"	"1.לא - כי באים עופות לאילנות שנוטע ומהאילנות הם באים לגפנים של שכנו, ולתוס' ה""ז מזיק בגירי-דיליה, משום שמדובר כשנטע אילנות שלימים. ומבאר החזו""א משום שנוטע דבר שמושך אליו את העופות, [ולהגהות-דרישה היינו משום שחששו שבאותו זמן שנטע את האילנות, יבואו העופות.] ולרשב""א ולרא""ש היינו משום שבעל-האילנות מפריח את העופות מאילנותיו - ואז הם באים לגפנים.<br> והנ""מ: 1] האם מותר לנטוע גרעין של אילן כשאח""כ יגדל לאילן יבואו עופות לגפנים, לתוס' פטור, ולשאר הראשונים חייב משום הפרחתו.[ב""י ורמ""א] <br>2]האם מותר להניח במרפסת שלו לחם כדי להאכיל את העופות והשכנים מתנגדים כי עי""ז העופות באים גם אליהם, לדעת הראשונים מותר כי אי""ז נחשב לגירי-דיליה והעיקר שהוא לא יפריחם, לדעת התוס' אסור כיון שהוא דבר שמושך עופות. <br>3]האם מותר להפריח עופות שמגיעים  לשדהו כשיודע שהם יעברו לשכנו, לראשונים אסור כי זה נחשב להיזק בגירי-דיליה, לתוס' מותר כי מותר לאדם לעשות פעולה שמצילה א""ע כשאיננו מתכון להזיקו אף שהפעולה הזו מזיקה לחברו. [הסמ""ע בהגהות דרישה סוסק""ה] <br>4] האם מותר לנטוע בחצרו אילנות-סרק כשהם שלימים שכשיבואו עופות עליהם יפריחם, לראשונים אסור - כיון שהוא יפריחם, לתוס' מותר כיון שהוא לא הניח דבר שמושך אותם. <br>הרמ""א הביא להלכה את שיטת התוס' והסמ""ע כתב שלדעת הרא""ש חייב כיון שמפריח.<br>ולכאורה בכל ה4 נפק""מ הללו יכול להקל ולומר קים-לי כמו השיטות שמתירות,         ובפרט שיש ג""כ לצרף למחלוקת-הראשונים הנ""ל את דברי הגרעק""א והביה""ל שלא אמרו להחמיר לכתחילה בספק-מזיק אלא כשהוא עושה פעולה ודאית של היזק ויש ספק האם מותר לו לעשותה כגון ספק האם קדם, משא""כ כשיש ספק האם הוא בכלל הוא עושה פעולה שיש עליה שם מזיק, מותר אף לכתחילה לעשותה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כה	"כל הנ""מ לא מפורשות בנו""כ שע""ג השו""ע אך הבן את יסוד המחלוקת ולפי""ז תמצא את הנ""מ."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יש לו בית וגינה שנטוע בה אילנות ומכר את הדירה לאדם א' ואח""כ מכר לאחר את הגינה, וקונה-הדירה טוען לבעל-הגינה שהשורשים של האילנות מפריעים לקירות-דירתו:    1] האם עליו להרחיק? ומה הטעם?                        2] האם מותר לבעל-הגינה לנטוע אילנות חדשים?                ומדוע אי""ז גירי דיליה?          3] ומאי שנא ממה שמצינו כשהיה לו דירה וחצר ומכר את הדירה ושייר לעצמו את החצר שכיון שמוכר בעין יפה הוא מוכר, המוכר א""י לסתום לקונה את דירתו לסתום לו את חלונתיו, וא""כ הנ""נ שמוכר בעין יפה הוא מוכר ויוכל הקונה את הדירה למנוע את בעל-הגינה להזיקו בשרשי-העצים?"	"1. לא - כי קנה מהמוכר את הזכות להעמיד את האילנות.      2. לא - כי אין זה גירי-דיליה - שהרי בזמן שנוטע את האילנות  אף כשהם שלימים, עדיין הם לא מזיקים את הקירות של הדירה.   3.הסמ""ע מתרץ, כיון שסתימת-החלונות מיד כשסותם לו את חלונתיו הוא ניזוק, שייך לומר שמדין בעין יפה א""י לסתום לו את חלונתיו, משא""כ כאן ששרשי-העצים מזיקים רק לאחר זמן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] איך יתכן שכשבא להרחיק בין בור לבור לא תספיק הרחקה של 6 טפחים? ומה הטעם?    וא""כ, כמה צריך להרחיק?     ומה ההלכה למעשה?             2] כשבא לחפור בית-הכסא, כמה ירחיק מבור חברו? ומה ההלכה למעשה?           3] מי שחיבר צינור בשטח שלו במרחק של 3 טפחים מקיר-שכנו ושכנו הוכיח שהמים עוברים אל חצרו,        מי מחוייב בהרחקה? ומה הטעם?         4] במקום שמחוייב בהרחקה, האם גם כשמפסיקה רה""ר ביניהם מחוייב בהרחקה?"	"1. השו""ע מביא בשם יש מי שאומר את תשובת רב מתתייהו גאון,  שההרחקה של 6 טפחים נאמרה רק כשחפירת-הבור היא בהר שהאדמה היא חזקה ומונעת חלחול מים לבור חברו, משא""כ באדמה רפוייה עליו להרחיק יותר ומ""מ א""צ להרחיק מבור לבור יותר מ50 אמה,      אך הרמ""א כתב שיש חולקים וס""ל שאע""פ שקיים נזק אחרי שהרחיק 6 טפחים וחודרים המים לבור חברו, א""צ להרחיק - כיון שהרחיק את השיעור שחייבו חז""ל.     2. גם בזה נחלקו השו""ע והרמ""א, השו""ע הביא בשם יש מי שאומר את תשובת רב-עמרם שירחיק כמה שבנ""א אומדים שלא יעבור לחות ממנו לחברו,  ולדעת הרמ""א א""צ להרחיק יותר ממה שחייבו להרחיק.     3] הט""ז מביא מרדכי [שמביא מהר""ם] שפטר את בעל-הצינור,  והטעם כיון  שהניזק יכול לגדור, ולומד מזה הט""ז שאם הניזק לא היה יכול  לגדור, בעל-הצינור היה מחוייב להרחיק, ולדעת הרמ""א שכשהרחיק את השיעור שהטילו עליו, אף כשנוצר ממעשיו נזק א""צ  להרחיק, אף כשהניזק לא יוכל לגדור, בעל-הצינור יהיה פטור.                          4. כן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] מה הטעם שצריך להרחיק גורן-קבוע מהעיר 50 אמה?   2] האם מותר לעשות בתוך העיר גורן שאיננו קבוע?                3] מהו הגדר של גורן קבוע ושאינו קבוע,  לדעת הב""י?        ולדעת הסמ""ע?"	"1. משום שהוא מזיק ב2 דברים: 1. לבני-העיר. 2. לזרעים - שהוא מייבש אותם.    2. מותר.   3. לדעת הב""י הבאר-הגולה והערך-לחם, קבוע - כשמפריד כמות גדולה של  שיבלים מהגרעין שלהם עד שנזקק לזה כלי, ולפי""ז הביאור ב""שאינו קבוע"" - שמפריד כמות קטנה ולכן מפרידם בידיו.      לדעת הסמ""ע והנתיה""מ, מותר להפריד כמות מאוד גדולה של שיבלים בתוך העיר באופן שהוא זמני וארעי - כי זה מוגדר ל""גורן שאינו קבוע"".          [וראה בב""י שאחרי שפירש מה לדעתו נחשב גורן קבוע וכמו שהבאנו משמו, כתב שההיתר של גורן שאינו קבוע הוא: ""כיון דלא קביע היזיקא, לא חשו ליה"", ומבואר בזה שג""כ ס""ל את ההיתר של נזק חד-פעמי אלא שס""ל שההיתר הזה קיים רק בכמות קטנה, וא""כ לדעת הב""י כדי להתיר  ישנם 2 תנאים:1] חד-פעמי. 2] כמות קטנה.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]קדם גורן לעיר, האם צריך לסלק את הגורן? ומי ישלם את נזקי בעל-הגורן? ואיזה חידוש נאמר בהיזקא-דרבים יותר מהיזקא-דיחיד?<br>2]כשספק האם הגורן קדם לעיר או להיפך, האם עליו לסלק את הגורן? והאם ישלמו לו על נזקיו? ומה הטעם?       3] לאיזה 2 מקרים נוספים שהיה בהם היזק-הרבים והוא מחוייב לסלק א""ע, למדו הפוסקים שעליו לסלק את הנזק בתחילה?"	"1. מסלק, והחידוש בהיזקא-דרבים הוא - שא""י לעכב לסלק את הנזק עד שישלמו לו כי בינתיים הוא מזיק את הרבים, ולכן קודם מסלקים את הנזק ואח""כ משלמים לו על נזקיו.      2] מסלק ולא משלמים לו -  כיון שבמקום היזק-הרבים יש זכות לסלק את הנזק לפני שמשלמים לו, לכן אף בספק, מסלק את הנזק ואח""כ אומרים לו כדי שנשלם לך תביא ראיה שקדמת לעיר.   3. א]הרמ""א מביא את ההגהות-מרדכי במושל שגזר על בני-עירו שיעבירו את בני-הכפר הסמוך לגור בעיר ואם לא, יזרקם מהעיר, שמחוייבים בני-הכפר הסמוך לעבור לגור בעיר, ואם יש להם נזק מהעברת-הדירה, אחרי שיעברו לגור, ישלמו להם בני-העיר.       ב]הפ""ת מביא לגבי חיילים שבאו לגור במשך חודש  בעיר של יהודים וגזר המלך שכל משפחה תתן חדר אחד מביתה עבור מגורי-החיילים והיהודים שלא רצו שהחיילים יגורו בביתם רצו להתפשר עם המלך שישכרו להם מקו""א והם ישלמו ע""זעשירים שביהודים התנו את הסכמתם שחלוקת-התשלום יהיה רק לפי משפחה ולא לפי הכסף, ופסק הצמח-צדק שמכיון שיש בזה היזק-הרבים, קודם יתפשרו עם המלך ואח""כ ידונו על חלוקת-התשלום."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשהרחיק 50 אמה מהעיר לנטיעת-גורן-קבוע, האם צריך להרחיק ג""כ 50 אמה מ4 צדדיו מחרישת-חברו או מנטיעת-חברו?       ואיזה היזק יש  לנטיעות ולחרישת-חברו?"	כן, מחרישת-חברו - כי הגורן שנזרק באויר מקלקל את הזרעים שיזרעו אחרי-החרישה וירבה את הזבל,  ומנטיעת-חברו - כי הגורן מנפח את הנטיעות.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישנם 5 דברים שצריכים להרחיקם מהעיר במרחק של 50 אמה, והם:       1] בית-הקברות. 2] דבורים. 3] נבילות. 4]כבשונות. 5]בורסקי  ו1 מתוך ה5 שמנינו נאמר בו הרחקה נוספת שימקמו אותו רק בצד-המזרחי של העיר, מיהו?                ומה המיוחד בצד הזה?	בורסקי - כי הרוח שנושבת בצד-מזרח היא חמה ומממעטת את ריח עיבוד-העורות.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]מה הטעם שצריך להרחיק שובך מהעיר 50 אמה?    2]כששדותיו רחוקות מהעיר 50 אמה ורוצה להניח בשדותיו שובכים, האם עליו להרחיק  גם מהשדות הסמוכים 50 אמה מכל 4 צדדי-שדהו? ומה הטעם?            3]יונים שהתווספו מעצמם אל שובכו, האם מוטלת על בעל-השובך דין הרחקה עליהם? ומאיזה טעם?      4]מה הדין בדיעבד כשלא הרחיק ואכלו היונים את זרעי-הגינות, האם מחוייב לשלם?	"1. כי היונים אוכלים את זרעי-הגינות.           2. כן - ומשום טעם הנ""ל שהיונים אוכלים את זרעי השדות הסמוכות.                                3.מוטלת עליו דין הרחקה, ונחלקו הראשונים מאיזה טעם, שיטת הר""ן והנימוק""י, שהוא מטעם שן, ואע""פ שרק מפני דרכי-שלום קונה את אותם יונים שהתווספו מעצמם, כיון שקנאם מדרבנן חייב,  שיטת הרמב""ן שא""א לחייבו מטעם שן כיון שלא קנאם אלא מפני דרכי-שלום, וחיובו להרחיק הוא רק משום ששכיח היזקייהו.              4.כשלא הרחיק והזיקו, זה תלוי במחלוקת הראשונים הנ""ל שלראשונים שס""ל שהוא שן חייב לשלם, אך לרמב""ן זה תלוי במחלוקת הראשונים הכללית בכל הרחקת-נזיקין שמבוארת להלן [בסעיף ל""ג]  כשלא הרחיק האם חייב לשלם. [קצוה""ח]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] קנה שובך במרכז-העיר ושכניו טוענים לו שהיונים מזיקים את זרעי-גינותיהם: א] האם עליו לסלק את השובך? ומה הטעם? ב] מה הדין כשהשובך שקנה נפל, האם יכול לבנות שובך-חדש במקום שהיה ממוקם השובך שנפל? ומה הטעם?     2] קנה קוטרא או בית-הכסא מתחת בנין מגורים ושכניו טוענים לו שיסלקו כי מפריע להם הריח ממנו, האם עליו לסלקו?            3] קנה גורן-קבוע/ בורסקי/ מחסן לאיחסון-נבילות שממוקמים תחת בנין-מגורים ושכניו טוענים שהריח שנודף מהם מאוד מפריע להם,     האם עליו לסלקם? ומה הטעם?	"1.א]לא - ומשום שטוענים לו שהמוכר שילם לשכנים ופייסם וקנה מהמוכר את הזכות שהיתה לו בהעמדת שובך במרכז-העיר.          ב]כן - כי הקניה לא היתה רק לשובך שנפל אלא על עצם הנחת שובך.           2. כן, כי לא טוענים על דבר שיש בו כזו הפרעה קשה [וגם הסמ""ע שסובר שעושים טענינן לבורסקי, לא אמר על קוטרא דביה""כ].<br>3.נחלקו הפוסקים, הסמ""ע מחדש שא""צ לסלק, ומשום שדינו שוה לקונה-שובך שטוענים לקונה שהמוכר פייס את ז' טובי-העיר שיסכימו לו להעמידם,                הט""ז והנתיה""מ חולקים וסוברים שעליו לסלקם עד שיביא ראיה שהמוכר שלו קנה/פייסם לזה - כי לא עושים טענינן אלא בדבר מצוי, ובדברים שיש בהם היזק-לגוף לא מצוי שיתפייסו, לכן לא טוענים לו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כד	בשאלה 3 שים לב האם תשובתך היא מוסכמת?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] מי שיש לשכנו שובך-יונים, מה הטעם שאין לפתוח סולם אלא במרחק 4 אמות מהשובך? והאם דין זה גם לשיטת ריו""ס? ומה הטעם?      2] מה הדין בדיעבד כשהעמיד בחצרו את סולמו ועלתה נמיה ע""ג הסולם וטרפה את שובכו של שכנו ותובעו שכנו על נזק-השובך, האם חייב לשלם? ומה הטעם?       3] כשיש קיר שמפריד בין שתיהם והשובך של שכנו ממוקם במרחק 4 אמות מהקיר והנמייה לא יכולה לעבור לשובך אלא אם תעלה מהסולם לקיר ומהקיר לשובך,   האם מותר לו לפתוח את הסולם צמוד לקיר?"	"1. כי חששו שמא בדיוק באותו זמן שיפתח את הסולם, תעלה הנמייה מהסולם אל השובך ותטרוף את יוני-השובך וה""ז גירי-דיליה.         2.פטור - כי העמדת-הסולם א""י להזיק ללא הנמיה, ה""ז דומה לזורה ורוח מסייעתו שבדיעבד פטור.[נתיה""מ להלן ס""ק י""ז]     3.הסמ""ע לומד שנחלקו בזה הרמב""ם והטור, כי בטור מפורש שאסור, אבל הסמ""ע מדייק מהרמב""ם והשו""ע שסוברים שמותר כי אי""ז גירי-דיליה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף טו/סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] צינור ששייך לבעל-גג והניח אותו בחצר-שכנו ובעל-החצר רוצה להרחיב את דירתו ולסלק את הצינור, האם רשאי?  ומה ההלכה למעשה?      2] כשבעל-החצר רוצה לבנות בכל שטח-חצרו ומסכים להשאיר את הצינור אך לא להשאיר מקום שיהיה אפשר לעמוד בו כדי שיכלו לתקן את הצינור,    האם חייב בעל-החצר להשאיר מקום לבעל-הצינור כדי שיוכל לתקן את הצינור?	"1. נחלקו הראשונים וכן השו""ע והרמ""א כשהחזיק אך לא קנהו האם מועילה החזקה, דעת השו""ע שמועילה החזקה, ודעת הרמ""א שלא מועילה [אך יעויין להלן סעיף ל""ה שכתב השו""ע שראוי להורות כשיטות שמועילה החזקה ללא טענה, ונקטו הלבוש הגר""א והט""ז שבזה הרמ""א גילה דעתו לכל מקום, ולפי""ז גם כאן לדינא הרמ""א מודה לשו""ע שיש לו חזקה].           2. גם בזה נחלקו הראשונים וכן השו""ע והרמ""א, לדעת הרמ""א שבלי שיקנה ממנו, לא מועילה החזקה, ודאי שלא.           אך לדעת השו""ע שמועילה החזקה, נחלקו הראשונים, דעת הטור שהחזקה היתה רק על הנחת-הצינור בלבד אך לא על מקום לתיקונו, אך דעת הרמב""ם וכן השו""ע שהחזקה מועילה אף לשטח שנצרך לתיקוניו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף טו/סעיף טז/סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] בכל ההרחקות שלמדנו, האם ירחיק מקיר שכנו העשוי מאבנים - וכמה?     2]האם מותר לנטוע זרעים / לחרוש במחרישה  ולהניח גומת-מ""ר בשטח שלו כשהוא סמוך לקיר שכנו העשוי מאבנים?    3] מפני מה הצריכו הרחקה מקיר שכנו בנטיעת-זרעים/חרישה ומ""ר - מחמת חשש התמוטטות הקיר או האדמה?"	"1. נחלקו הראשונים והשו""ע הביא את 2 השיטות, האם יש חיוב הרחקה מקיר שעשוי מאבנים או שמא רק מקיר שעשוי מלבינים, ובדעה בתרא הביא השו""ע את השיטה שלא מחלקת ממה עשוי הקיר.                        3.2. נחלקו הפוסקים, דעת הנתיה""מ שאין חילוק בין הדברים ושיטות המתירות בקיר שעשוי מאבנים, אף  ב3 הדברים הללו התירו,                               הסמ""ע מחדש שיש חילוק ביניהם, שרק בהרחקה מחמת חשש התמוטטות של הקיר, התירו בקיר שעשוי מאבנים, אך בהרחקה שהיא מחמת חשש התמוטטות האדמה - והוא החשש ב3 הדברים הללו, אף כשהקיר עשוי מאבנים  לכו""ע יש להרחיק, אבל הנתיה""מ מוכיח מדברי רש""י שס""ל להתיר גם בזה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]כשרוצה לחפור א' מ3 סוגי בורות הבאים: שיח, מערה, בור, האם מספיק שירחיק 3 טפחים מקיר-בורו של שכנו /מקיר ממש של שכנו או שצריך ג""כ לסוד בסיד?      2] כשרוצה לחפור בור בלי להניח בו מים / להניח מים בלי בור סמוך לקיר-שכנו, האם  עליו להרחיק 3 טפחים?   3] איזה מים אסור לכו""ע להניח אותם סמוך לקיר-שכנו אף בלי שיניח אותם בבור?"	"1. מקיר ממש - נחלקו הרמב""ם והרא""ש לרא""ש מספיק א' מהם והרמ""א להלן [סעיף י""ח] מביא גם את שיטתו, לרמב""ם וכך סותם השו""ע צריך את שתיהם, אך כתבו הקצוה""ח והנתיה""מ שכל קולת הרא""ש נאמרה רק בדיעבד, אבל גם הרא""ש מודה שלכתחילה עליו לעשות את שתיהם ומשום שלכתחילה אסור לעשות דבר שהוא ספק-מזיק וכמו שמצינו לעיל בשו""ע סעיף ג',  [מקיר-בורו של חברו, יבואר להלן סעיף י""ח שלדעת הטור והרמ""א שם קיימת את אותה מחלוקת של הרא""ש עם הרמב""ם, אבל לדעת הב""י לא מועיל טיחה בסיד ושייך להועיל רק ע""י שירחיק 3טפחים.]            2.נחלקו הראשונים ב2 האופנים האלו ובהנחת-מים בלי בור הרמ""א מביא את  2 השיטות,               אך בבור בלי מים, סותם הרמ""א כמו השיטה שעליו להרחיק, וכמו""כ הגר""א להלן [סעיף ל""א] נוקט בדעת השו""ע שס""ל כמו השיטות שעליו להרחיק.                              3. מ""ר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נאמר שיעור הרחקה לשריית בגדים-מוכתמים  ושיעור הרחקה לשפשוף הבגדים - א' השיעור שלו הוא 4 אמות וא' השיעור שלו הוא  3 טפחים, מה השיעור של כל אחד? ומה החילוק ביניהם?	משפשוף-הבגדים 4 אמות - כי המים ניתזים למרחוק, משריית-הבגדים - 3 טפחים.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף י/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה יכול לקצוץ מהעצים של שכנו כאשר הם נוטים לתוך שדהו: 1] כששדהו הוא בית-השלחים - שזקוקה להרבה שמש [-אחרי שמשקה אותה]?    2]כששדהו היא בית-האילן?  3] כשעצי שכנו הם עצי-חרובים או שקמה?   4] כשעצי שכנו מפריעים לו לעבור בשדהו עם מחרשתו?	1.2.3. קוצץ את כל מה שנכנס לשדהו, כי הם מפריעים לו לשימושיו, וחרוב ושיקמה צילם מרובה.                                 4. רק את מה שמפריע לו לעבור עם מחרישתו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כה/סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] אילן הנוטה לרה""ר, כמה יקצוץ מהאילן?   2] מי שרוצה להוציא זיז כלפי רה""ר, מאיזה גובה א""א לעכב עליו?      3]האם  2 בנ""א יכולים לעשות גשר מבית א' לב'? ומה הטעם?"	"1.  2.  בכדי שיוכל לעבור ברה""ר גמל עם רוכבו.                        3.כשמחשיך על שאר בני המבוי או הרה""ר, אינו יכול, ואם הוא לא מפריע לאף אחד, מותר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כה/סעיף כו/סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נוף של עץ-תאנים שנוטה לעליית-שכנו ומפריע לו להטיח את גגו, האם מותר לשכנו לקצוץ את עץ-התאנה?	כן.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כה/סעיף כו/סעיף כז/סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נטע עץ סמוך למיצר-המשותף ל2 שדות וכל שרשי-העץ נמצאים  בשדה של שכנו, 1]של מי הפירות?  2]נטע את העץ בתוך המיצר והשרשים יוצאים מתחת השטח שלו וגם מתחת השטח של שכנו בשוה אך נופו ופירות-העץ נמצאים מתחת השטח של שכנו, האם הם חולקים בכל הפירות?   3]באיזה אופן שייכים רוב הפירות לשכן ולא לבעל-האילן? והאם יש חילוק בין אם רוב השורשים נמצאים ברשות-שכנו לבין כשאין רוב השורשים ברשותו?  4]באיזה אופן שייכים הפירות  לכל אחד לפי המקום שבו ממוקמים הענפים?	"1.של בעל-האילן [נתיה""מ] - כיון שכל האילן נטוע ברשות בעל-האילן.                   2.בגמ' נחלקו בזה רב ושמואל, דעת שמואל ששתיהם חולקים בכל הפירות כי אזלינן בתר שורשים והשורשים נמצאים אצל שתיהם בשוה, דעת רב שכל אחד מקבל את הפירות של אותם ענפים שבשטח שלו,ולמעשה פוסק השו""ע כדעת שמואל - שקיי""ל כוותיה בדיני,             3.כשרוב השורשים נמצאים ברשות-השכן. [נתיה""מ]  4. מביאים הטור והסמ""ע  בשם תשובת-גאון שבמקום שנהגו כדעת רב, מנהגם מנהג."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כ""ט ול'/סעיף כט"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]האם מותר לחפור בור כדי לשרות בו פשתן סמוך לשדה-ירקות של שכנו? ומה הטעם?                     2]מה הצורך להרחיק 3 טפחים משדה-ירקות של שכנו לחפירת-הבור?      3] האם מותר לנטוע כרישים סמוך לבצל או חרדל סמוך לכוורת-דבורים של שכנו?        4] האם צריך להרחיק בהם ג""כ 3 טפחים? ומה הטעם?  ומה ההלכה למעשה?"	"1.מותר - כיון שקיי""ל שעל הניזק להרחיק א""ע במקום שאי""ז גירי-דיליה, והטעם שאי""ז גירי-דיליה הוא כיון  שמי-המשרה נבלעים בארץ ורק אח""כ הם הולכים ומפסידים את הירקות.    2.מבאר הרי""ף שזה נחשב להיזק של מקומו.                  3.מותר - כי אי""ז גירי-דיליה - בכרישין הפגת-הטעם של הבצלים לא נעשית מיד, וכן ההיזק של הדבורים לכוורת ג""כ לא נעשית מיד - שרק אחרי שהם אכלו מהחרדל-החריף הם הולכים לאכול מהדבש המתוק.    4] נחלקו הראשונים והפוסקים האם צריך להרחיק בהם 3 טפחים, שיטת הרמב""ן וכך פוסקים הסמ""ע הקצוה""ח והגר""א, שא""צ, אבל דעת השו""ע שצריך, ומבאר הט""ז שהוא משום דין הרחקת-בור רגילה, שהרי לפני שחורש חופר באדמה כדי להכין את האדמה לחרישה, ולומד הט""ז שהראשונים שס""ל שא""צ להרחיק הוא רק משום שדיברו כשחורש בלי לחפור ולהכין את האדמה לכך."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] האם מותר לכתחילה לנטוע אילן קרוב לבור  שכנו? ומה הטעם?  2] מה החילוק מחיוב ההרחקה של גפת מקיר-שכנו להיתר לנטוע עץ סמוך לבור?   3]מה החילוק מההיתר לנטוע את האילן מהאיסור לזרוע  [2]?	"1.מותר - כי בזמן נטיעת העץ, לא מזיק העץ לבור, ושורשי העץ רק אח""כ גדלים.     2.שהגפת עצמה מזיקה את הכותל, ולכן בזמן שכבר קיים קיר, לכו""ע עליו להרחיק,  וכשעתיד אח""כ לבנות את הקיר, לדעת הרי""ף עליו להרחיק, משא""כ כאן שבזמן הנטיעה אין שורשים שיזיקו.                   3. א] הקצוה""ח לעיל [סק""ד] ביאר עפ""ד הרמב""ן שכשמזיק במקומו, ה""ז גירי-דיליה, א""כ הה""נ כאן שכיון שנשארים הזרעים במקום ומחלידים את הקרקע, ה""ז אסור.     ב] הט""ז מבאר שכיון שהדרך לנטוע זרעים בשטח שלו סמוך למיצר, לכן א""צ להרחיק כלל, משא""כ באילן שהדרך לנטוע בשטח שסמוך למיצר וגם חברו יתכן שירצה לנטוע, נחשבת הנטיעה לנטיעה שלא כהוגן קצת , ולכן מוטלת עליו הרחקה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף לב 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אדם הרחיב את דירתו ב2 חדרים ובית-הכסא ושכניו  מתנגדים שיפתח חלון בבית-הכסא משום שהחלון יביא להם ריח והמרחיב טוען בתוך שלי אני מרחיב, האם מוטל על המרחיב להתחשב בהתנגדותם של השכנים - כשהריח יכול לבוא ברוח מצויה? וכשהריח יבוא להם רק ברוח שאינה מצוייה? ומה הטעם?         ואם-כן, כמה ירחיק?	עליו להתחשב בהתנגדותם כשיכול להגיע להם ריח ברוח-מצוייה, כי ההיזק נחשב כמו שזורק את חיציו, ולכן ירחיק כמה שצריך כדי למנוע את הריח שיבוא ברוח מצוייה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף לג ולד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להזיק היזקים שע""י הרוח כמו גורן / אבק וכיוצ""ב?  ומה הדין כשהזיק, האם ישלם? ומה הטעם?"	לכתחילה לא - וכמו שמצינו לגבי  מלאכת-שבת בזורה ורוח מסייעתו,  אך בדיעבד פטור כיון שלא הזיק אלא בצירוף עזרת הרוח.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]לא הרחיק בכל ההרחקות שהיה מחוייב להרחיק והחזיק כך 3 שנים ואף טוען שמחלו לו הבעלים, האם הוא חזקה?    2]מי שסייע לשכנו להניח רהיטים בקומת-המדרגות, האם לאחר-זמן מה יכול לבקש משכנו לסלקם?    3] שכן מעליו התקין מזגן מעל שטח-סוכתו וראה ושתק, האם אח""כ יכול למחות בו?  ומה ההלכה למעשה?"	"1. הנתיה""מ סתר משנתו בזה, שהנתיה""מ כאן כתב שלא מהני - כי הרא""ש  משווה את זה לחזקת-קרקעות ובקרקע ודאי של""מ מחילה, אך הנתיה""מ לעיל סימן קנ""ד ס""ק י""ד במהדורא בתרא שבסוגריים כתב שמהני וכ""כ רבינו יונה.<br>2.3.זה תלוי במחלוקת הראשונים האם יש חזקת-תשמישים כשאין עמה טענה,    לשיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע יש לו חזקה,       אך לשיטת הרא""ש אין לו חזקה עד שיעבור 3 שנים,         ודעת הט""ז והגר""א שאף הרמ""א ס""ל כדעת הרמב""ם והשו""ע,                            והסמ""ע סובר בדעת הרמ""א לחלק בזה  ולא בכל-מקום מהני ללא 3 שנים,                     ובמקרה של שאלה 2 שהניזק סייע בעצמו למזיק נחלקו הפוסקים לעיל סימן קנ""ד שדעת הט""ז שם סעיף ז' שלכו""ע יהיה לו מיד חזקה, והנתיה""מ מוכיח מלעיל סימן קמ""ב שלדעת הרא""ש אף כשסייע לא החזיק."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראובן שכר מחסן לאיחסון תכולה של בגדים משומשים ושקי-מזון המושכים את העכברים למחסן. לשמעון שכנו יש מחסן צמוד אליו וכן לעוד שכנים, וכולם דרשו מראובן שיפנה את חפציו המושכים את העכברים או לחילופין יניח מלכודות או כל דבר אחר שימנע מהם ""שכנים"" כאלו - שכן הם מאחסנים במחסנם אוכל למאכל בע""ח שנמכר בחנויות  - ששוויו סך 17,000 דולר לכל הפחות, אך ראובן לא התייחס לדבריהם.<br>לאחר חודשיים של התראות ובקשות, הצליחו העכברים לחתור למחסן הצמוד ולכרסם את כל האוכל שהיה מונח שם.       בעלי המחסן הצמוד, תובעים מראובן שכנם את עלות הנזק סך 17,000 דולר, אך ראובן טוען שהוא לא התייחס לתביעתם כיוון שחשב שהם מגזימים.<br>האם טענת השוכר מתקבלת: 1] לכתחילה - באר מכח מה ניתן לחייבו לפנות!    2]בדיעבד, האם נוכל לחייבו לשלם?"	"לכתחילה אין זה פשוט שיש חיוב הרחקה - שהרי זה תלוי בשיטות הראשונים המובאים בסעיף זה מה הטעם שאסור ליטע אילנות סמוך לגפני-שכנו, שלשיטת התוס' ה""ז מזיק בגירי-דיליה, משום שמדובר כשנטע אילנות שלימים, ומבאר החזו""א משום שנוטע דבר שמושך אליו את העופות, ולפי""ז ה""ה בנידו""ד כשמניח דבר שמושך את העכברים, אע""פ שמניחו במחסן שלו, חייב לסלקם משום שזה נחשב לגירי-דיליה,  אבל ההגהות-דרישה לומד פשט בתוס' שהוא משום שחששו שבאותו זמן שנטע את האילנות, יבואו העופות, ולפי""ז אין ראיה לנידו""ד,     וכמו""כ שיטת הרשב""א והרא""ש שהטעם שאסור ליטע את האילנות הוא משום שבעל-האילנות מפריח את העופות מאילנותיו - ואז הם באים לגפנים, ולפי""ז ג""כ לא נוכל לחייבו לסלקו, ולמעשה לא מצינו הכרעה מפורשת במחלוקת הזו,<br>אלא שנוכל לחייבו לפנות מכח תשובת הרא""ש שנפסקה בשו""ע [סימן קנ""ה סעיף כ'] שבדבר שקל לניזק לסלק ולמזיק קשה, מחוייב המזיק לסלק.              אך כל זה כלפי חיוב ההרחקה, אבל כלפי חיוב התשלומים, לכאורה פטור - שהרי הוא נחשב רק לגרמא ולא למזיק בידים, ועדיין יל""ע בזה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] מי ששדהו סמוכה לנטיעת-גפנים של שכנו, כמה עליו להרחיק כדי שיהיה מותר לו לנטוע אילנות [2 שיטות]? ומה ההלכה למעשה?    2] כשיש גדר בין 2 השדות, האם עליו להרחיק? ומה הטעם?     3]קדם בעל-האילנות לבעל-הגפנים, האם מחוייב בעל-האילנות להרחיק את אילנותיו כשהגיע בעל-הגפנים? ומה הטעם?    וכיצד נפסק להלכה?	"1. נחלקו הראשונים וכן השו""ע והרמ""א, שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע 4 אמות, שיטת הרא""ש וכך פוסק הרמ""א, כפי אומד הדעת שהעופות פורחים בשיטה אחת ממקום-גבוה למקום נמוך.           3. לא - כיון שיש גדר שמפריד ביניהם, אפילו אם הגדר יותר נמוך מהגפנים, אין זה גירי-דיליה כי העופות הולכים קודם על הגדר ורק אח""כ לגפנים.           4.הסמ""ע תולה את זה במחלוקת השו""ע והרמ""א מהו שיעור ההרחקה, שלשיטת הרמ""א שא""צ להרחיק אלא כפי אומד שמפריחים מהגובה אל הנמוך, א""צ להרחיק כיון  שבעל-הגפנים הזיק א""ע במה שנטע גפנים סמוך לאילנות   שקדמו לו, אבל לשיטת השו""ע מסתפק הסמ""ע שמא לא מועיל קדימה - שהרי לשיטתם אין ההיזק משום השייטות אלא יתכן משום שכ""א מזיק את חברו. [נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] האם מותר לסמוך דבר שיכול להזיק לאחרים כשבזמן שמניח את הדבר עדיין לא מזיק או שאוסרים אותו לעשות את זה כדי שלא יהיה מצב שיזיק אח""כ לאחרים?              2]מהי דעת השו""ע בזה? מהי דעת הרמ""א בזה? ומה ההלכה למעשה[2 מתוך 3 שיטות]?  ולדעות המתירות, האם הם מתירות להשאיר את הדבר המזיק אף לאחר שהגיע דבר הניזק?           3]איזה אופן לכו""ע מותר לסמוך דבר שאח""כ יכול להזיק לשכנו [נתיה""מ]?   ואיזה דברים לכו""ע אסור?                        4]האם א' יכול למחות בחברו שלא יעשה דבר שנחלקו בו הראשונים  האם מותר לו לעשותו - כדי שאחרי שיעשהו לא ישאירו ע""י שיאמר קים לי כמו המתירים?        הוכח!"	"1. נחלקו הראשונים והפוסקים, דעת הב""י והנתיה""מ שלכו""ע מותר כיון שאי""ז גירי-דיליה אין לאסור אלא בבור ומשום כל מרא ומרא כו' ולא נחלקו הראשונים אלא בדעת רבנן, אבל דעת הטור והרמ""א שנחלקו הראשונים בזה אף בדעת ריו""ס האם הוא נחשב לגירי דיליה - כיון שהמזיק מזיק במקומו.<br>2.הרמ""א מביא את 2 השיטות ובדעה בתרא הביא את שיטת-האוסרים וכן הפנ""י בתשובה המובאת בנתיה""מ פוסק לאסור, בדעת השו""ע נקט הסמ""ע לעיל בסעיף ה' [ס""ק י""ז] שס""ל כשיטת המתירים.       הגרעק""א מדייק שדעת הרמ""א שלשיטות המתירות מותר אף כשאח""כ הגיע דבר הניזק.          .3לכו""ע מותר - כשסומך אצל דבר שהוא הפקר,       לכו""ע אסור - כשסומך דבר שהוא גירי התחדש בכל יום ועושה בידים את הדבר המזיק, כמו כותשי-הריפות וקוטרא דבית-הכסא.[נתיה""מ]   <br>4.לא - והגרעק""א [הו""ד בפ""ת] מוכיח מלשון הרמ""א במה שהשוה את ההיתר של לוקח לנידון הראשונים האם רבא מודה לאביי בכל המקרים שמותרת בהם קדימה וכתב על זה:""וכן"" - והרי בהיתר של לוקח - אף אם אח""כ זה מפריע לקונה יכול המוכר להשאירו, ואילו כשקדם לחברו ואח""כ זה מפריע לחברו, שמא יהיה צריך להרחיק כיון שיש שיטות שסוברות שלא מועיל בו קדימה, אלא מבואר בזה שס""ל שמותר לכתחילה להניח גפת על דעת שלעולם לא יסלקו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הטוחן חיטים ע""י מכתשה ובזמן שהתחיל לכתוש הכאתו לא הפריעה לשכנו והיום ההכאה במכתשה מנדנדת את חצר-חברו, האם  הקדימה שלו מתירה לו להמשיך לכתוש?               ומה הטעם [2 מתוך 4]?"	"לא, ומה שצריך לחפש סיבה הוא רק לשיטת השו""ע כשיטות הראשונים המובא ברמ""א להלן סי""ט שרבא מודה לאביי שבכל מקרה מועילה קדימה חוץ מבור, אבל לשיטת רש""י והרי""ף שלרבא לא מועילה קדימה בכל אופן, פשוט שגם כאן לא מועיל:<br>1] שהכאתו היתה מעיקרא באיסור שיש לו על ידה היזק שמפריעה אח""כ לבנות שם - וכמש""א בבור שמשום כל מרא ומרא לא מועילה קדימה.[תוס']<br>2]שההכאה נחשבת למזיק ממש  ממש, ולכן ל""ש שנתיר להזיקו ע""י קדימה. [נתיה""מ]<br>3] שההכאה היא גירי מתחדש ולכן ע""י הקדימה זכה שמה שעשה עד עכשיו לא היה באיסור אך לא להתיר לו להמשיך בזה.[ תוס' ע""פ ביאורם של ר' נחום ור' שמואל]<br>4]שבאותם דברים של""מ בהם חזקה, אף סמיכה לא מועילה בהם. [ב""י] ובאמת כך נפסק ברמ""א להלן [סעיף ל""ו להבנת הנתיה""מ שם] שבקוטרא ובית-הכסא לא מועילה אף קדימה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף טו/סעיף  טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בסימן קנ""ה מצינו בשיעור ההרחקה 2 מחלוקות בין השו""ע לרמ""א שבמקום א' [ויש בו 2 אופנים] השו""ע המיקל והרמ""א הוא המחמיר, ובמקום הב' [וג""כ יש  בו 2 אופנים] הרמ""א הוא המיקל והשו""ע המחמיר,                        מה הם?"	"בסעיף הזה שעוסקים בהרחקה מבור לבור, הרמ""א מיקל וסובר שבדיעבד מועיל  טיחה בסיד לבד והשו""ע מחמיר שס""ל שלא מועיל אלא הרחקת 3 טפחים,   וכמו""כ בהרחקה מבור לכותל המובא לעיל בסעיף י' השו""ע מחמיר שצריך גם לטוח בסיד וגם להרחיק 3 טפחים והרמ""א בסעיף שלנו מיקל שהביא את שיטת הרא""ש והטור שמספיק א' מהם,      ולגבי הרחקה מגומת-מ""ר, הרמ""א  מחמיר שצריך 3 טפחים וגם יסוד בסיד, והשו""ע מיקל שמספיקה רק הרחקת 3 טפחים,          ומשפיכת מ""ר הרמ""א מחמיר שתמיד צריך להרחיק 3 טפחים ואילו השו""ע  מיקל  ומחלק שמקיר-אבנים מספיק הרחקת טפח ומקיר העשוי מסלע א""צ להרחיק כלל ורק מקיר-לבינים צריך 3 טפחים.                                 כמו""כ מצינו מחלוקת-נוספת בסימן הזה בין השו""ע והרמ""א האם יכול לכתחילה למחות בעשיית עשן-שאיננו-תדיר, השו""ע פוסק שיכול למחות והרמ""א שא""י למחות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשה נזק שאין בו חזקה כמו עשן כיוצ""ב וטוען שקנה משכנו ושכנו מכחיש,    מי נאמן? ומה הטעם? [1 מתוך 2 טעמים]"	"רק כשהביא ראיה שקנה ממנו, נאמן, וכשלא הביא ראיה, ישבע הניזק שלא מכר לו ויכול לסלקו. ובפשטות הטעם בזה, כי הוא טוען טענה דלא שכיחא שהרי גם לא נתפסת חזקה על זה ולכן הטילו עליו את חובת ההוכחה שקנה את זה, וביאור זה מתאים לדברי הכנה""ג המובא בקצוה""ח לעיל סימן קנ""ג [סק""ד] שכל מה שסובר השו""ע שהמחזיק ל""צ להביא ראיה שהניזק ידע מזה הוא רק משום שמסתמא שההניזק ידע,   אבל הסמ""ע [ס""ק צ""ג] מבאר טעם אחר והוא:שבאותם דברים שמועיל בהם חזקה, המחזיק נחשב למוחזק והניזק למוציא ולכן עליו הראיה שלא ידע, משא""כ בדברים של""מ להם חזקה הוא להיפך שהניזק הוא מוחזק - שכיון של""מ לזה חזקה, לא היה עליו למחות במחזיק והמחזיק שטוען שקנה נחשב למוציא ולכן עליו להביא ראיה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שנפרץ ביתו והשאירו פרוץ ועי""ז גנבים יכולים להיכנס אף לבית-שכנו: 1]האם מי שביתו נפרץ מחוייב לגדור את ביתו כדי למנוע חדירת-גנבים לבית-שכנו?    2] כשלא גדר ונכנסו גנבים לבית-שכנו, האם  בעל-הדירה שדרכו עברו הגנבים  מחוייב לשלם לו על הגניבה?"	"1.נחלקו בו הראשונים: שיטת הרמ""ה וכך פוסק הב""ח שצריך לגדור - וכמו שמצינו שמחוייב לגדור מחיצת-כרם שנפרצה כדי שזרעי-הכלאים לא יאסרו את זרעי-חברו, ואם לא גדר חייב לשלם מדינא דגרמי.    שיטת הרא""ש שא""צ לגדור כי אפילו כשגנבו דרכו אין זה מוגדר לגרמא [גר""א] ולכן פטור לשלם על הגניבה. והרמ""א הביא כאן להלכה את 2 הדעות.              2. וחיוב התשלומים ג""כ תלוי באותם שיטות הנ""ל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] מה החילוק המציאותי בין בית-הכסא של תקופת הגמ' לתקופתינו?    2]האם מועיל חזקה לבית-הכסא של זמנינו ושלהם?  3]האם בזה""ז השכנים יכולים להתנגד משום הריח שלא יעשה שכנו בית-הכסא מול ביתו?    4]בית-הכסא שהיה ממוקם בתוך חצר של שכן והיה בבעלות של שותפים וחלקו את השותפות,     האם הם יכולים לעשות בית-הכסא נוסף בחצר-שכנם כדי שיהיה לכל אחד בית-הכסא?"	"1.בית הכסא של זמנם לא היו טמונים בתוך האדמה ועי""ז ריחו היה מאד מורגש בחוץ משא""כ של זמנינו הוא מכוסה.    2. לשל זמנם לא מועיל חזקה, לשל זמנינו מועיל.   3. נחלקו השו""ע והרמ""א, לשו""ע יכול - כי זה ג""כ מפריע, לדעת הרמ""א לעיל סעיף ל""ז שכל מקום שההפרעה בו היא משום שזה מצער אותו ושייך להחזיק עליו, אף לכתחילה מותר לעשותו וא""י לעכב עליו, [ ויתכן שבבתי-כסאות המצויים היום שנטמן באדמה אף להשו""ע א""י להתנגד] .          4.לא - כי עד עכשיו שהם היו שותפים לא היה א' מהם יכול להשכירו כיון שהיה צריך את הסכמתו של השותף הב', משא""כ עכשיו שבונה בית-הכסא בנפרד  הוא יוכל להשכירו לאחרים ואז יכנסו יותר בנ""א."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף לח	בתשובה 3 חשוב האם תשובתך מוסכמת?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מי ששכנו שוחט והוא רגיל להניח בפתח-ביתו שאריות-בשר והחזיק בהנחתו ונמשכים לשם עורבים, האם מכאן-ואילך שכנו יכול להתנגד על ההנחה הזו?  ומה הטעם?    2] מה החילוק ממי שהחזיק לעשות רעש ואח""כ שכנו נחלה ומחמת חוליו מתנגד שנחלקו החזו""א והנתיה""מ האם יכול להתנגד ואילו כאן מפורש שלא מועילה החזקה?   3]החזיק בנזק גדול שאין הבריאים סובלים, האם מועילה החזקה?"	"1.רק אם הוא קפדן או חולה שהצפצוף של העורבים מפריע לו או כשיש לשכנו פירות שהוא מגדלם והעורבים מפסידים אותם, יכול להתנגד - כי היזקו דומה כלפיו להיזק של קוטרא,  אם הוא לא קפדן ולא חולה, לא.                         2.כשהבריא נחלה, כיון שאף הבריא טוען שהסכים אלא שעכשיו הוא השתנה, שפיר טוען החזו""א שמועילה חזקתו, משא""כ כאן שאף בתחילת החזקתו היה חולה או קפדן, אנו אומרים שאע""פ ששתק, מעולם לא היתה לו הסכמה להנחת שאריות-הבשר ולא החזיק.   3.לא ואפילו כשהוא  בריא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף לח/סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"דבר שכל בנ""א סובלים אותו אך עליו ידוע שהוא לא סובלו והחזיקו עליו בו,  האם יכול להתנגד עליו מכאן-ואילך?"	"כן. [ וילה""ס כשהגיע לגור במקום שכבר החזיק שם, האם כיון שידע שיש  שם דבר כזה שמזיק לו, איהו דאפסיד אנפשיה או שמא כיון שמצינו שאע""פ שהחזיק, כשבריא שהחזיק עליו נעשה חולה כתב הנתיה""מ להלן סימן קנ""ו סק""ז בחידושים שאין לו חזקה וע""כ הגדר הוא שמעיקרא החזקה שלו היתה רק כלפי בריאים, אף כשהגיע חולה למקום שהחזיק שמא יכול למחות בו - כיון שמעולם לא החזיק על חולה, וצ""ע.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף מא ומב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"העביר בחצר-שכנו את תעלת בית-הכסא וטוען שקנה ממנו אך לא הביא  לזה ראיה: 1]האם זה נחשב לחזקת-קרקעות - שצריך ג""ש וטענה או חזקת-תשמישים? ומה הטעם?  2]כשהחזיק בזה באופן שלא כיסה את בית-הכסא ושכנו דורש ממנו שיכסהו, האם כיון שהחזיק בלי לכסותו מותר לו להשאירו ללא כיסוי? ומה הטעם?    3]כשגם אחרי הכיסוי נשאר היזק מריח בית-הכסא, האם יכול להחליף את השימוש שהיה לו במקום שהחזיק לדבר אחר?"	"1.לכו""ע רק כשעברו 3 שנים וגם נשבע שקנה ממנו - כי דבר כזה נחשב לחזקת-קרקעות. [באמת צ""ע מה הטעם - שהרי העברת מרזב ומזחלה נחשב לחזקת-תשמישים, ומאי שנא? ועוד יל""ע האם החזקה הזו מוגדרת ""קלקול לבעלים"" ונפק""מ שלדעת הנתיה""מ לעיל [סימן קמ""ט סק""ג  וסימן קנ""ג ס""ק ט""ז] שכל דבר שיש בו קלקול  לבעלים ותיקון למחזיק ל""צ 3 שנים אלא החזקה חלה מיד, שלכאורה גם כאן זה נחשב ""קלקול לבעלים"" ותיקון למחזיק ויצטרכו רק טענה אך לא 3 שנים]   <br>2. לא - שהרי אע""פ שקנהו, כיון שלבית-הכסא אין חזקה, אין לו היתר להזיק בריחו [אא""כ יביא עדים שקנה ממנו כדי לעשותו בית-הכסא].<br>3. נחלקו הראשונים והשו""ע הביא 2 דעות בזה, שיטת הרמ""ה והשו""ע מביא את שיטתו בסתם שא""י כיון שהחזקה בדבר שאין בו חזקה היא רק כשטוען שקנה ממנו ו3 שנים עברו ולא מחה בו, ולכן הניזק יכול להכחישו שלא קנה ממנו כלל ומה שלא מחה בו הוא משום שידע שאינו יכול להחזיק עליו כיון שלא ניתן למנוע את ריחו, [סמ""ע וט""ז] שיטת הטור והביאו השו""ע בשם י""א שיכול להחליף לדבר אחר כיון שקנהו ממנו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף מא ומב	בשאלה 3 חשוב האם תשובתך מוסכמת.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המזיק בהלכות-שכנים וטוען שהחזיק בו ע""י ששכנו ראה ושתק או שאמרת לי לעשותו והניזק מכחישו וטוען שרק עכשיו ראהו ומיד מוחה בו,  מי נאמן?  באיזה מחלוקת הראשונים זה תלוי?  ומדוע?"	"לשיטת הרא""ש שגם בחזקת-תשמישים צריך 3 שנים וטענה, תמיד המחזיק צריך להביא ראיה לדבריו וכל זמן שעדיין לא הביא ראיה שהחזיק 3 שנים, עליו לסלק החזקתו.[ב""י וסמ""ע]<br>ולשיטת הרמב""ם והשו""ע שמספיק שראה הניזק ושתק, נאמן המחזיק - ולכן מוטל על הניזק להביא ראיה שמעולם לא מחל, ואם לא הביא הניזק ראיה, ישבע המזיק שראהו הניזק ויכול להמשיך להחזיק,<br>אך כתב הנתיה""מ לעיל סימן קנ""ג [ס""ק י""ד] שרק כשהמחזיק החזיק בדבר ששייך לו אלא ששכנו ניזוק על ידו על הניזק להביא ראיה שלא ראה עד עכשיו משא""כ כשהחזיק בדבר שלא שייך לו, כיון שלבעליו יש חזקת-מרא-קמא, בלי שיביא ראיה שחברו ראהו ושתק אנו נשאיר את הדבר ברשות המ""ק עד שיביא ראיה, ולפי""ז דוחק הנתיה""מ שמש""כ השו""ע כאן ""אמת-המים"" היינו רק כשבתוך שלו הניח אמת-המים ולא הרחיק 3 טפחים כמש""כ לעיל בסעיף י', אבל כשהעביר אמת-המים בשל חברו, אף השו""ע מודה שהניזק נאמן כיון שהעבירה בתוך של חברו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי ששכנו החזיק להתעסק עם דבר שעושה עשן:         1] לאיזה עשן לכו""ע יכול להתנגד אף אחרי החזקה [2 אופנים]?              2] לאיזה עשן לכו""ע אחרי שהחזיק א""י להתנגד [2 אופנים]?            3] באיזה עשן נחלקו הפוסקים האם יש זכות לשכנו למחות בו? ומה ההלכה למעשה?"	"1. בעשן רגיל יש 2 תנאים:1]שמשתמש בו רוב-היום והיינו תדיר. 2]שמגיע לרשות-שכנו הניזק ברוח-מצויה,   ולצד א' בב""י אף לעשן עוצמתי כמו של נחתומים אע""פ שאיננו תדיר.<br>2. 1]גם כשהשימוש של המזיק בעשן הוא רוב-היום אך העשן לא מגיע לשכנו הניזק אלא ברוח שאינה מצוייה.  2]אפילו כשהעשן מגיע לשכנו הניזק ברוח-מצוייה אך לשכנו-הניזק אין לו מזה היזק-הגוף אלא היזק-ממון. [אך כל זה רק כשהחזיק, אך לפני שהחזיק, יכול להתנגד ולמחות בו.]                   <br>3.בעשן שהוא לא עוצמתי והשימוש בו הוא לא-תדיר, שהתרוה""ד חידש וכך פוסק הרמ""א, שמותר אף לכתחילה לעשותו ואין זכות לשכנו להתנגד לו - כי ס""ל שכל היזק-הגוף שמועיל בו חזקה - לפי שאיננו קשה כמו היזק של של קוטרא, אף מותר לעשותו,              השו""ע הש""ך והגר""א פוסקים, שלכתחילה יכול למחות בו.  <br>כמו""כ נחלקו הגרעק""א והנתיה""מ כיצד לפסוק, שהגרעק""א כתב שכיון שהוא פלוגתא-דרבוותא האם יש עליו שם-של מזיק, אף  לכתחילה מותר לעשות את העשן, [ורק כשהוא ודאי מזיק אלא שיש ספק האם הוא קדם, פסק השו""ע {בריש הסימן} שלכתחילה לא יסמוך], דעת הש""ך והנתיה""מ כאן לדמות את נידוננו לספק-קדימה שלכתחילה לא יסמוך, כי ס""ל לנתיה""מ שאין לחלק בין הספיקות ואף בספק מזיק  לכתחילה לא יעשה כי על המזיק להביא ראיה, וכן הגר""א פוסק."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף לז	"לשאלה 3 ציין ג""כ מהי דעת הנתיה""מ והגרעק""א לפסוק למעשה."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשה שכנו דבר שמזיק לשכנו - שמהלכות-שכנים היה יכול למחות בו והחזיק עליו, מה הטעם שהניזק אינו יכול לחזור בו מכאן-ולהבא - כמו שמצינו בקרע כסותי שיכול לחזור בו מכול""ה?[קצוה""ח]"	"רק בקרע כסותי שהוא מזיק ממש, יכול לחזור בו מכול""ה, משא""כ בדברים שמועיל בהם חזקה שהוא לא מוגדר ל""מזיק ממש"", ע""י ששתק הניזק זה נחשב שהסכים והמחזיק עמד בהיתר, ולכן דינו כמו כל דבר שעמד בהיתר שמועילה בו הסמיכה [ואף לשיטת של""מ עמד בהיתר היינו רק כשנטע אילן לפני שמכרו משא""כ כששתק ומחל  לו. זה יותר טוב]."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]השו""ע מונה 4 דברים שלא מועיל להם חזקה, מנה 2 מהם? ומה  הטעם?   2] מה הדין כשקדם להשתמש בזה לפני חברו, באיזה אופן לא מועילה הקדימה של א' מהם? ומה הטעם? ומה הטעם שבהפקר מועילה?"	"1. עשן, ריח בית-הכסא, אבק ונדנוד הקרקע, ומשום שהיזקם קשה ואין אדם מוחל עליהם.                                         2. בסתמא הרמ""א פוסק שלא מועילה, ומבאר הנתיה""מ משום שזה גירי-המתחדש, אך אם זכו בשל הפקר, כל הקודם זוכה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]שילם כסף לשכנו בעד שיאפשר לו לפתוח בביתו מאפיה שכל הזמן מוציאה עשן ושכנו חוזר בו ורוצה להחזיר לו את כל הכסף ובלבד שיסגור את המאפיה - כי טוען חשבתי שאצליח להתמודד בעשן והתבדיתי, האם יכול להתנגד ולבטל את העיסקה?               2] מה הדין כשלא שילם לו אלא ששכנו מחל במפורש על זה ואיפשר לו לפתוח, האם מועילה המחילה כשכבר שכנו-הניזק היה גר שם - לדעת השו""ע? וכשעדיין לא הגיע לגור שם? [נתיה""מ]                                          3] לשיטת הרא""ש שצריך שיחזיק 3 שנים ויטען שקנאו, האם יועיל שיחזיק 3 שנים ויטען שמחל לו?"	"1.לא -כיון שקנה שכנו.   2.כשעדיין לא הגיע לגור, אומר הנתיה""מ שלכו""ע מועילה המחילה - משום שהמחילה מתפרשת כמו שאומר שאני לא ישתמש במקום לדבר כזה שיהיה ניזק מהעשן.<br>אחרי שהגיע לגור, נחלקו הראשונים האם מועיל ע""ז מחילה מפורשת, שדעת הרא""ש [הובא בטור להלן {סימן קנ""ז}] והנימוק""י [הנתיה""מ לעיל סימן קנ""ג [סק""ה] מביאו] שמועילה המחילה , אך דעת השו""ע כאן שלדברים האלו לא מועילה מחילה מפורשת ללא קנין ,  ורק כשקנו מידו על המחילה או שמכר או נתן לו, מועיל.     3. הנתיה""מ סתר משנתו בזה, שהנתיה""מ כאן כתב שלא מהני - כי הרא""ש  משווה את זה לחזקת-קרקעות ובקרקע ודאי של""מ מחילה, אך הנתיה""מ לעיל סימן קנ""ד ס""ק י""ד במהדורא בתרא שבסוגריים כתב וכן היא דעת הט""ז שם סע' ז' שמהני וכ""כ רבינו יונה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]היכן מצינו בדיני שכנים 2 אופנים מתוך 3 שלכו""ע לכתחילה עליו להרחיק ובדיעבד כשלא הרחיק פטור לשלם על הנזק? ומה הטעם?    2]כשהיה לו להרחיק ולא הרחיק ואירע נזק, באופנים הבאים א]מתי משלם ומתי פטור?    - כשנענע את קיר שכנו ע""י טחינת-ריחיים? ומה הטעם?   ב] בגפת וזיתים ומניעת-דוושא? ומה ההלכה למעשה?        3]האם המחלוקת-ראשונים היא גם כשהרחיק האם ישלם או רק כשלא הרחיק?   4]באיזה אופן חייב לכו""ע אף כשהרחיק ואעפ""כ אירע נזק? ומה הטעם?"	"1.א]כשמלאכתו היא בדבר שיש בו חול או אבק או כשמפריד את השבולים מהגרעינים והמוץ עף על העינים של בנ""א, אע""פ שלכתחילה עליו להרחיק ומשום שההיזק נחשב כמו מזיק ע""י חץ, ובדיעבד פטור - כיון שאין לו אפשרות להזיק ללא סיוע של הרוח,      ב]וכן במניעת דוושא - אע""פ שלכתחילה אין לו למנוע את הילוך הבנ""א מקיר-שכנו, מ""מ בדיעבד כשמנע הילוך בנ""א ונפל קיר-שכנו פטור כיון שאין זה אלא גרמא בעלמא. [נתיה""מ]  ג] בכל הספיקות של הגמ' האם האם זה נחשב לקדימה, פוסק השו""ע שלכתחילה לא יעשה שם רפת, ובדיעבד א""י למונעו.       2.  א]חייב - כי נחשב למזיק ממש.    ב]במניעת דוושא נתבאר שלכו""ע פטור - ומשום שזה רק גרמא, בגפת וזיתים נחלקו הראשונים האם חייב והשו""ע הביא את 2 הדעות ובדעה בתרא את המחייבים.      3.שיטת בעל-העיטור והרא""ש [המובאים בטור] שחייב,            ונחלקו הפוסקים מי היא דעת המחייבים שהביא השו""ע, הנתיה""מ סובר שלדעת השו""ע פטור בזה, כי הדעה שמחייבת המובאת בשו""ע הוא רק כשלא הרחיק, אבל הבאר הגולה כתב שדעת המחייבים היא שיטת בעל-העיטור והרא""ש שמחייבת אף כשהרחיק. <br>4. בהיזק של אש ותנור - כי הוא נחשב למזיק בידים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף לג ולד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בכל ההרחקות שחייבו חז""ל להרחיק, מדוע איננו חייב להרחיק מדין 4 אבות נזיקין - שהרי מזיק לשכנו [נתיה""מ]?"	"באמת יש שם של מזיק לכל המקומות שחייבו בהרחקה אלא שהוא פטור לשלם  מדין 4 אבות נזיקין - כי לא חייבו מדין 4 אבות נזיקין במקום ""ביטול-רשותו"" - שהרי א""י לשמור כל הזמן אלא לבטל את ההשתמשויות.                      [ובשם הגר""ח מביא הברכת שמואל שכיון שהוא בתוך שלו, איננו נחשב למזיק כלל.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף לג ולד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"החזיק להניח בחצרו נבילות המושכות עורבים ושכנו בעל-פרדס מוחה בו לבל יניחם, האם יכול להתנגד כשהפרעתו היא משום:    1]שאח""כ העורבים  מפסידים את פירותיו - שהם מגיעים לפירותיו שבפרדס ומלכלכים את פירותיו בדם ממה שמצצו את הנבילות?       2] שמפריע לו הרעש של העורבים?"	מי שהוא קפדן או חולה יכול להתנגד משום שתי הסיבות, ומי שהוא לא כזה, אינו יכול.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף לח/סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] האם שכנו יכול להתנגד לעשן עוצמתי שאיננו תדיר?   2] האם שכנו יכול להתנגד לעשן שהוא לא עוצמתי והשימוש בו הוא לא-תדיר? ומה ההלכה למעשה?     3]השתמש בביתו בעשן שאינו תדיר ולא מחה בו שכנו, האם השכן שלא מחה יכול לבנות בחצרו קיר שיפריד בינו לבין השכן בעל-העשן כדי למנוע חדירת-עשן משכנו?  ומה ההלכה למעשה?	"1. הב""י הסתפק בזה, וזה לשונו:""ואי איכא לפלוגי, הכי איכא לפלוגי, דכל שהוא רב אע""פ שאינו תדיר, אין דרך בני אדם לסובלו ואין לו חזקה"".            2. נחלקו השו""ע והרמ""א, לשו""ע יכול להתנגד לרמ""א אינו יכול.                                       3.כתב הנתיה""מ [עפ""ד הסמ""ע] שהוא תלוי במחלוקת השו""ע והרמ""א האם לכתחילה יכול למחות שלא יעשה עשן שאינו תדיר, שלדעת השו""ע שיכול למחות כיון שלא מחה החזיק עליו ובעל-העשן קנה את חצרו לענין להעביר בה את עשנו, אבל לדעת הרמ""א שא""י למחות, כיון שלא היה יכול למחות לא נתפסת שום חזקה ולכן יכול לבנות בחצרו קיר לחסום את העשן שלא יעבור אליו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]לא קנה מהמלך ולא זכה מהפקר אך כבר עברו כמה ימים שבנ""א עברו מסביב לקיר שלו דרך חצר-שכנו וראה ושתק, האם יש לו זכות דוושא?                            2]טוען שקנה מהמלך /שזכה מההפקר, על מי מוטל להביא ראיה?"	"1. כן - כיון שחזקה מועילה לזכות של דוושא.[ריצב""א המובא בקצוה""ח כאן ויותר מפורש להלן סימן קנ""ד, וכך פוסק הקצוה""ח]           2. על הטוען.  [נתיה""מ - ויל""ע האם הנתיה""מ מסכים לדברי הקצוה""ח הנ""ל שחזקה ג""כ מועילה, א""כ נצטרך להעמיד את דין הנתיה""מ רק כשעדיין לא החזיק, כי אם החזיק, כבר זוכה בדוושא אף ללא שקנה ממלך או מהפקר]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העביר אמת-המים בחצר-שכנו במשך חודש ועכשיו מוחה בו שכנו וטוען שמעולם לא ראהו ועכשיו שראהו מיד מוחה בו והמחזיק טוען שבודאי ראהו, על מי להביא ראיה?	"לשיטת הרמב""ם שמיד כשהניזק ראה קנאו בחזקה, נחלקו הפוסקים שהנתיה""מ לעיל סימן קנ""ג [ס""ק י""ד] דוחק שמש""כ השו""ע כאן ""אמת-המים"" היינו רק כשבתוך שלו הניח אמת-המים ולא הרחיק 3 טפחים כמש""כ לעיל בסעיף י', אבל כשהעביר אמת-המים בשל חברו, אף השו""ע מודה שהניזק נאמן כיון שהעבירה בתוך של חברו, ולדעת הכנה""ג המובא שם בקצוה""ח, לדעת השו""ע הניזק צריך להביא ראיה,<br>ולדעת הרא""ש תמיד על המחזיק להביא ראיה [ולדעת הסמ""ע הש""ך והנתיה""מ לעיל סימן קנ""ג  הרמ""א פוסק בזה כשיטת הרא""ש -כי החזקה בשל חברו.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף מג	"פרט מה הדין לשיטת הרא""ש, ושים לב האם לשיטת הרמב""ם והשו""ע תשובתך מוסכמת?"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1] בא לחפור בור בחצרו וגילה בעומק-האדמה שורשי-עצים של שכנו שבקעו לתוך אדמתו, האם מותר לו לקצוץ את כל השורשים?         ולמי שייכים השורשים-בתוך 16 אמה לעץ ומחוצה לו?   ומה הטעם?         2] האם מותר לו לקצוץ את השורשים כשאינו בא לחפור בור?	1]כשחופר בור - קוצץ ולוקח לעצמו את כל השורשים שמחוץ ל16 אמה שסמוכים לעץ,       וכשהשורשים הם בתוך 16 אמה הסמוכים לאילן, הם שייכים לבעל-האילן  - כי השורשים שבתוך 16 אמה הם באים לצורך-האילן ולכן הם נחשבים כמו האילן עצמו - שאינו יכול לקחתו לעצמו.                           2]כשאינו חופר בור - אם השורשים יצאו לתוך שדהו, קוצץ את השורשים בשיעור של  3 טפחים כדי שיעור שתוכל המחרישה לעבור.	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כ""ט ול'/סעיף ל"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע התירו למי שרוצה לחפור בור לקצוץ את שרשי האילן של שכנו:1]הרי הוא מייבש את האילן של שכנו?  2] מאי שנא ממה שמצינו כשחפר בור בהיתר שכששכנו רוצה לחפור בור מוטלת עליו כל ההרחקה, וה""נ כיון שנטע את אילנו בהיתר מי שרוצה לחפור בור יהיה חייב להרחיק?"	"1. השו""ע כתב כיון  שהוא חופר בתוך שלו.          2. כתב הנתיה""מ שרק בבור הטילו עליו להרחיק כי אם החופר בור לא ירחיק, עצם חפירת הבור מקלקלת את כותלי-בורו של שכנו שנטע בהיתר, משא""כ כשמתייבש אילן שכנו [אין זה מחמת שעקר את השורשים אלא] מחמת שלא איפשר לאילן-שכנו לינק מקרקעו, ותקנת יהושע היתה רק בזמן שלא מפריע לו יניקת האילן ולא כשזה מפריע לו לחפירת-בורו."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כ""ט ול'/סעיף ל"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יש לו שדה עם אילנות האם מותר לעקור את השורשים של האילנות שמפריעים לשדה?  1]כשמכר את האילנות והשאיר לעצמו את השדה? ומה הטעם?            2]כשמכר את השדה והשאיר לעצמו את האילנות?	"1. אינו יכול - כיון שמוכר בעין-יפה הוא מוכר, האומדנא שהתכוון למכור לקונה את כל הזכויות שיהיה לו באילנות כולל היניקה מהשדה. [נתיה""מ]   2. יכול - כיון שהזכות יניקה היא רק מכח תקנת-יהושע ובמקום שזה מפריע לא נאמרה תקנת יהושע."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף כ""ט ול'/סעיף ל"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טחן בריחיים כמה שנים בלי להרחיק מה שהצריכו חכמים ושכנו הגוי לא הפריע לו. לימים מכר הגוי את ביתו ליהודי והקונה-היהודי מתנגד ומבקש שיעשה את ההרחקה הנצרכת בריחיים, הדין עם מי? ומה הטעם?	עם הקונה - כי אין חזקה על גוי.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"החזיק על שכנו בבית-הכסא - וכשמכסהו אין מזה הפרעה גדולה ודורש ממנו שכנו שיבטל את בית-הכסא כי אם לא יכסהו יש הפרעה גדולה מבית-הכסא שלא מועילה בו חזקה וכדי שלא יצטרך לטרוח לתובעו לב""ד כשלא יכסהו, לכן תובעו שיבטלו, הדין עם מי?"	"עם השכן שמתנגד - כיון שאינו רוצה לטרוח בדינא ודיינא. [ט""ז]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנה/סעיף מא ומב		
